מה שעשינו היה לדבר על זה שאנחנו רוצים אוירה אחרת.
להקדיש לכל ילד זמן לבד עם אבא או אמא אפילו אם זה רק עשר דקות.
לחזק את מסר האמון שלנו בהם. (הם לא באמת רוצים לריב/להציק או לעשות דברים שאנחנו לא מרשים. או שהיו להם כוונות טובות או שפשוט איבדו שליטה). ממש להזכיר לעצמנו שהם בהחלט ילדים טובים. ההתיחסות אליהם שונה כשזוכרים את זה וזה מוסיף אסימונים (מכירה הסרט? אם לא, חפשי ביוטיוב. מומלץ!)
דבר נוסף שעשינו, בדכ אצלנו שישי שבת (שעון קיץ....) היו ימים מועדים לפורענות. באמצע שבוע דיברנו עם כל אחד בנפרד ועם שניהם ביחד שאנחנו רוצים שיהיה כיף בשבת. שאלתי אותם מה יכול לעזור להם. סיכמנו שנקנה משחק שיהיה מיוחד לשבת (הם בחרו בטאקי). וכמו כן, סוכם שכולנו משתדלים להתגבר. ועם מישהו פתאום שוכח או מרגיש שקשה לו אז האחרים עוזרים.
אתמול, עד ממש לקראת ערב היה נעים פה בבית.
המאמץ הוכיח את עצמו....
ואני ממש מקווה שימשיך ככה.
בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|