זה יכל גם לקרות לי!
כל כך בקלות, עד שהחלטתי יום אחד לשים לזה סוף - בלי לצאת יחד למסעדות (בצהריים), בלי הפסקות קפה משותפות, לקצר בשיחות, לא לפתח שיחות חולין,
כמו דוסית.
זה מתחיל בידידות, ויכול להתגנב פתאום כשלא שמים לב - ואז מאוחר מדי.
יעזור לך לדעת שזה יכול לקרות שוב?
בכל פעם שאני חושבת על הקולגה מלפני 10 שנים (כן עדיין חושבת), זה שהייתי מוכנה לעשות בשבילו קצת יותר מכל השאר, זה שהתחלתי לבדוק אם הגיע כבר או לא, זה שאני בודקת מדי פעם את פרופיל הפייסבוק שלו, זה שאני מדי פעם חושבת מה היה יכול לקרות אם לא הייתי מתרחקת עוד לפני שקרה באמת משהו,
אני שותלת לי במוח תמונה של בעלי. כמה קל לפנטז על גבר נחמד ולחוות את כל ריגושי החידוש איתו, לא מרשה לעצמי אפילו את ההאנה הקטנה הזו, היא הרסנית!
ותיקה, עכשיו גם את במחשבותי, ולדעתי, הייתי מחפשת אוזן קשבת בתשלום כדי לפרוק. זה נורא עוזר לדבר על זה, לא עם אף אחד משני הגברים שבתמונה.
אני גם מודה לך שחלקת איתנו.
|
תוכן התגובה:
|
