הצרפתים כנראה מרגילים מגיל קטן....תראי אני עברתי 5. ואחרי חמישה אני סופסופ מבינה שזה לא רק אנחנו, זה גם הם :-P אופי/אישיות, לא כל הדרכים מובילות לרומא.
בוודאי שהוא רוצה אתכם לידו שעה. בוודאי שהוא יצרח אם לא תבצעו את זה - הרגלתם אותו להרדם כך, והרגלתם אותו שכשהוא צורח אז הוא מקבל את מה שהוא רוצה. ברגע שמבינים את זה (לא בקטע של הלקאה עצמית - אלא עובדה), גם מבינים שאפשר להרגיל אותו אחרת ואז אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהרגע. מהמקום הרגע הזה לבחון, האם הוא מקבל קצת זמן אתכם. האם מהלך ההשכבה לישון הוא הדרגתי? האם יש לו כמה דקות אתכם?
תחשבי על טקס שינה שמרצה גם אתכם וגם אותו. אולי תתחילו מכזה שאורך חצי שעה. וכשאומרים לילה טוב זה לילה טוב, לא מלטפים ולא שרים אחרי זה. לא נותנים עוד בקבוק. אחד זה מספיק (אחרי שביררתם ואין עם זה בעיה).
אם אין לך כוח למלחמות, אז עוד דרך אפשרית זה להשאר בחדר, אבל לעסוק במשהו אחר (אני קיפלתי כביסה או קראתי ספר עם מנורת קריאה). זו היתה תקופה של כמה חודשים, והיא עברה.
עם הבינונית שיניתי הרגלי שינה באמצעות "הלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות", ונמאס לי כל כך מהמצב בו הייתי שזה היה דרייב בלתי יאומן ליצור סדר לילה ולעמוד בו - מאמץ שהשתלם מאוד.
בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|