תודה על ההסבר יש דברים שלא כתבתי כאן מאחר ואני לא חושבת כי זהו המקום להעלותם, אך אשתדל להסביר. לא מהניתוח עצמו אני חוששת, (הרי ניתוחים רבים היו לצערי מנת כוסי רוויה). אני חוששת ממה שיקרה לאחר הניתוח. מבחינת הרופאים, הכי קל, והכי פשוט לנתח, ושהמנותח יתמודד לאחר מכן עם ההחלמה. במקרה שלי, ההחלמה עשויה להיות ארוכה וממושכת וקשה ביותר. דבר אשר יגרום לי חוסר יכולת פיסית, מנטלית, רגשית ורוחנית לטפל כאם ברך הנולד. חוסר יכולת זו, עשולה ועשויה להביא לידי ריחוק, ריחוק מהאם והתינוק, ואת זה אני רוצה למנוע. אני עתידה להיות אם חד הורית, ואני כולי לבד עם זה ללא עזרה. ולבד להתמודד עם החלמה מניתוח, זה לא פשוט. (ושוב, לצערי, הניסיון שלי עשיר בהחלמה מניתוחים, אך מאושרת אני כי הצטרכתי לעבור את ההחלמה הזו לבדי וללא תינוק שכל כך זקוק). אני עדיין כולי תקווה כי יתהפך התינוק היקר הזה שאני כל כך מצפה לו ואעשה כל דבר שייתאפשר לי לעשות כדי שזה יקרה. קיבלתי היום טיפול דיקור להיפוך העובר, וביום שישי בלי נדר בעזרת ה' אקבל טיפול נוסף. וגם מצאתי דולה מתנדב שמוכן ללות אותי בתהליך זה ולסייע בכל דרך אפשרית תפילתי לטוב, ולנכון לקרות, עקרונית אני מוכנה להכל, אך ניתוח הוא האחרון ברשימה, האחרון שאני מוכנה ורוצה לשקול.
תודה על התייחסותך
בת חן
|
תוכן התגובה:
|