9/4/2001 23:57
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
הי ענת יקרה
|
כותרת:
|
מה פתאום חטטנית? אני ולא מלאך פרשתי פה אלבום משפחתי.. אז ככה. הגיב רע מאד. צרח ברוגז רב, אך לבסוף נאלץ לבלוע את האיכס, במיוחד לאור העובדה שהפסקתי את ההנקה מפני שהייתי חייבת לטוס לחו"ל במסגרת עבודתי. מאותו יום (חמישה חודשים בערך) פשו בקיבתו תערובות של סימילק, ומהר מאד מזון של גדולים (יצאו לו שיניים בארבעה חודשים וקצת), כך שכרסם אגסים ביסקוויטים ומחית תפו"א ובשר מהר משכניו לעקומה. פעם, לא משנה באיזה גיל, כשטרפתי נתח משובח במיוחד של חזה אווז מעושן, התחיל לנופף בזרועותיו בכזו התלהבות שחשבתי שתיכף ימריא. הנחתי לו לכרסם את הנתח, ולא היה גבר מאושר ממנו בעולם כולו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|