אתמול בלילה בדיוק שוחחתי על כך עם בעלי. אמנם אני "רק" בשבוע 38 (3800 ק"ג לעת עתה) ותמיד ילדתי בשבוע 42+5! תינוקות מעל 4 ק"ג. זה ההריון הראשון שמהתחלה תכננתי לעשות הכל כדי ללדת בשבוע 38 ולמנוע את הגדילה הנוספת של התינוק. עד עכשיו הייתי פשוט שלמה עם זה שהתינוק יודע מהו תאריך הלידה האמיתי שלו, ולא אנחנו שנקבע לו. גם אני מתלבטת אם "לזרז" או לא. כמובן שאם כן, רק בדרכים שציינת, שבעיני הם דרכים טבעיות, שגם אם נעשה אותן, ואם זה לא הזמן, הם לא ידחקו את התינוק בכוח החוצה! עכשיו הסתכלתי בעכבר העיר, וניחמתי את עצמי, שאם אני לא יולדת בימים הקרובים נוכל עוד ללכת להופעה הזאת ולפעילות הזאת... אבל גם אני מאוד רוצה לסיים עם זה, הרגלים הנפוחות, הלחצים במפשעה. חושבת שלא אוותר על הליכה, אבל צריך אולי להיגמל מהציפיה הזו (נו, הלכתי שעה, מתחיל משהו???) גם הסבלנות כלפי שאר הילדים פוקעת די מהר... לא עזרתי הרבה, סתם שפכתי גם את לבטיי שלי.
|
תוכן התגובה:
|