אז בואי נחשוב, מה האופציות: 1: לדבר איתה עברית וספרדית, 2: לדבר איתה רק ספרדית, 3: לדבר איתה רק עברית.
גישה 3: קשה לראות את היתרונות, נכון. מה זה יתן. אז בטח על זה תוותרי.
גישה 2: גישה מצוינת, פרט למאמץ של בעלך. אין ספק שהיא תדע ספרדית כשפת אם. כמובן שהיא תדע עברית מצוין, לגבי זה אין דאגה: ילד שגדל בארץ ידע עברית מצוין (אם הוא לא בסביבה שכולה שפה זרה גם במוסדות חינוך וגם במשפחה, וזה בטח לא יהיה המצב, אם הבנתי נכון). מה שנכון הוא שתצטרכי לדבר איתה ספרדית גם בהמשך החיים, כולל ספרים, שירים וכו' - אחרת היא תשכח את הספרדית, אבל זה לא נשמע שיהיה לך כל כך קשה. אני גדלתי ככה - דיברו איתי אנגלית בלבד עד גיל 4, אז באנו לארץ, למדתי עברית מעולה ומהר, עוד דיברו איתי אנגלית כמה שנים עד שעברו לעברית. היום העברית שלי מעולה והרבה יותר טובה מאנגלית, אבל בהחלט יש לי שמיעה מצוינת באנגלית והיה לי די קל איתה בד"כ.
גישה 1: לדעתי גם כן טובה, לא שונה בהרבה מגישה 2. היא תתחיל לדבר קצת יותר מאוחר אולי - לא נשמע מחיר כל כך כבד. אוצר מילים קטן יותר - הוא יגדל, אין ספק. רק צריך להזהר כאן, האם תהיה לה מספיק ספרדית. אם רק את מדברת ספרדית, כל שאר המשפחה עברית (זה המצב?) ועוד תופיע פתאום איזו מטפלת עם עברית, ונשארת רק את עם הספרדית וזה לא מספיק שעות ביום - היא עלולה לא לדעת ספרדית טוב. אז זה תלוי במינון.
זהו, החלטה שלך, בהצלחה!
דרך אגב גם אני מתכננת לדבר אנגלית (ובעלי רוסית), נראה איך ילך! יש עוד כמה חודשים.
|
תוכן התגובה:
|
