|
18/8/2002 16:36
|
אילנה
|
מאת:
|
|
מנסיוני במצב דומה !
|
כותרת:
|
שלום P יקרה !
עברתי סיטואציה כזו פעמיים. כשביתי היתה בת 1.4 נולד בני השני . ציפיתי מאד לבוא ביתי . היא הגיעה לבית החולים והיה לה קשה רגשית אבל לפחות ראתה אותי . בדיוק היום הסתכלנו על התמונות ודיברנו ( אני והילדים על מה שהיה ). כשהנקתי את בני היא כעסה נורא . אבל אני חושבת שזה היה חשוב שהיא באה . אחר כך החלטתי להשתחרר כעבור 24 שעות מבית החולים כי הבנתי שאין לי יותר מה לחפש שם ( בעצם מההתחלה ...) כשראיתי אותה שוב היא כעסה בלי מילים עלי ועל התינוק. בדיעבד טוב שכעסה והפגינה רגשות . לא נתנו לי להיות עם בני בליליה וזה היה בלתי נסבל מבחינתי... בני השני ( ילד שלישי) נולד לפני שבועיים בבית הילדים לא היו. אבל חזרו יום אחרי וזה כבר היה יותר קל וטבעי הראנו להם תמונות מהלידה וסיפרנו חוויות הפעם היה קשה להם להבין למה הם לא היו אבל גם את זה הסברנו. שוב חוינו הרבה קנאה אך לאט לאט זה מסתדר עם הרבה שיחות ואהבה .
מה שאני ממליצה - המלצה בנאלית ללכת לפי ההרגשה שלכם והלב . זה תמיד עובד שלך אילנה בברכת לידה נפלאה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|