אני לא יודעת אם את סובלת מאותם פצונים שאני סבלתי מהם, אבל אצלי זה היה ככה: קודם כל סבלתי מכאבים איומים בזמן הנקה, וביום השני אחרי שיצאתי מבית החולים הזמנתי יועצת הנקה. זה היה חיוני מאוד, משום שלמדתי שאין בעיה באחיזה של אילי את הפטמה ושהכאבים נובעים מרגישות ולא מטכניקה שגויה שלי או שלה. זה מאוד חיזק אותי להמשיך. הכאבים התגברו כשהופיע פעון קטנטן, כמו פצעון בגרות עם ראש לבן. החיכוך בהנקה היה ממש כואב, ואני וזכרת הנקה אחת שאני בכיתי בזמן שהיא ינקה. הפצע הבא שהופיע כבר כאב פחות, וכך גם הבאים. הבנתי שזה יכול להיות חלב שמתנקז לשם (כמו בפצעי בגרות). אני עדיין לא ממש מבינה, אבל היה ברור שרק המשך ההנקה יעזור לפצעים לעבור ולפטמה להתקשח. היום (חמישה שבועות מאז) עדיין קצת כואב לי, אבל רק קצת-קצת-קצת. בקיצור, סבלתי בערך שלושה שבועות, לסירוגין, בכל פעם היה נדמה שציצי אחד ממש מחלים, ולא תמיד זה היה מכון, אם כי עד עכשיו יש לי ציצי שאני קוראת לו "הציצי הטוב" כי באופן כללי הוא פחות כאב. עדיין אני יותר אוהבת להניק ממנו. יועצת הנקה היא חיונית מכיוון שהיא יכולה לאבחן אם הבעיה היא טכנית או לא, ואם היא לא (כמו אצלי), אז רק "מלחמה" עיקשת עוזרת (לפחות ככה זה היה אצלי). הנקתי וכאבתי וידעתי שזה ממש חשוב לי. עצות: 1. יועצת הנקה. 2. שיאה באטר (חמאת שיאה), מוכרים בשתי חנויות בארץ, אחת בכיכר המדינה (של חברה צרפתית שאני לא זוכרת את שמה) והחנות השניה בקניון רננים ברעננה. מישהי המליצה לי. 3. לדעת שזה יעבור (הכאב). בהצלחה, עפרה
|
תוכן התגובה:
|