אין כמו אמא, לא סיפרו לך? יכול להיות שהבן המתוק שלך עכשיו עובר שלב נורמלי לחלוטין של עצמאות גדולה יותר. את כבר לא האדם היחיד בחייו. הוא למד שיש עוד אנשים סביבו וזה נהדר ונפלא. הוא מנסה לשחרר קצת את חבל הטבור.. ואת צריכה לתת לו מקום לעשות את זה.. את עדיין ותמיד תהיי אמא היחידה שלו, שאליה הוא ירוץ לקבל נשיקה כשכואבת המכה... בתי הקטנה (עוד עשרה ימים שנה!) היתה עד לא מזמן כרוכה אחרי ואחרי בלבד... איך שהיתה רואה או שומעת אותי היתה נדרכת אלי כולה. ובחודשיים האחרונים היא קופצת לאבא כל הזמן, ובשבוע האחרון הלהיט הוא אחותה הגדולה...
בהחלט יכול להיות שיש לו קצת כעס על השבוע האחרון בו הגעת מאוחר, אבל אל תרתעי מזה - גם זה חלק מהחיים. את משאירה את בנך בידיים טובות כשאת הולכת. הוא בטוח ומוגן. ואת חוזרת אליו אוהבת ומחבקת. חבקי ונשקי כל הזמן - אלא אם כן את רואה שזה לא נעים לו או מרגיז אותו - ואז כמובן יש להרפות. אבל אל תעלבי ואל תחושי דחיה... את אמא שלו.. ואין כמוך!
|
תוכן התגובה:
|
