ורשמי הם: קורס במחשבה מאד קונבנציונלית : מסבירים מהם שלבי הלידה (ליטנטי, אקטיבי וכו), מהם הסימנים להגיע לביח, איך נראית תעלת הלידה, מהן ספינות, מה התינוק עובר בתעלת הלידה, ממה בנויה שיליה / חבל טבור וכד, איך נראה תרשים מוניטור, מהם סוגי משכחי הכאבים (אפידורל וטשטוש - לא הוזכר טנס כמעט וכמובן לא מסג'ים וכד', הפיזיו-בול הוזכר בחצי פה ואמרו שכל הזמן הוא נעלם להם...) ובאיזה שלבים מקבלים / לא מקבלים אותם, איך מתנהלת הקבלה לחדר הלידה (בירוקרטיה), מה עושה הבעל (קורא עיתון בנינוחות על הכורסא הנוחה שבכל חדר) במהלך הלידה, היה סיור בחדר לידה, הוקרן סרט על לידה והיה סיור במלונית למעונינות
לא הוזכרו: אפי-נו (בכלל), תנוחות לידה מגוונות, ענייני רצפת האגן, תקופת האחרי לידה (דיכאון, התמודדות עם תינוק חדש וכד').
הוזכרו בחצי פה: איך לעשות עיסוי (אמרה שהיא תסביר למעונינות בנפרד - וכולם שם כנראה התביישו כי אף אחת לא ביקשה בשביל כל הקבוצה); נשימות שונות (היו מעט אימונים על שתי סוגי נשימות. לי הן לא עזרו); הסתבכויות של לידות (בכל פעם שזה הוזכר, אמרה המנחה "למה לדבר על דברים רעים"), הנקה והתכוננות אליה ולקשיים שהיא מלווה בהם(!!!!)
בקיצור: היה קורס נחמד (בעיקר בגלל מנחה סימפטית), אבל מעודד מחשבה מאד "מקובעת" ללידה איך שרוצה ביה"ח ולא איך שרוצה היולדת. לא הוזכר בו כמעט שום דבר שמעודד לידה טבעית (חוץ מ: כשיש "רק" צירים לבוא כמה שיותר מאוחר לבי"ח כדי לא להתובב להם בין הרגליים, גם כשאין לך מושג איך התמודד עם הכאב) ולא היתה הכנה בכלל לתחושת "המפץ הגדול" (כלומר: המעבר מזוג למשפחה על כל הכרוך בכך.) לא הייתי עושה אותו שנית בביהח.
|
תוכן התגובה:
|