גם עם הגדול היתה לי בעיה ועכשיו עם הקטנה (5 חוד'). מהיום שנולדה היא לא סובלת את הסלקל. גם אנחנו ניסינו הכל. כלום לא עוזר. לפעמים אני מצליחה לנצל את הדקות הרגועות, ממש אחרי שהיא מתעוררת ואז יש שקט כמה זמן. או, כשהיא ממש עייפה אני נותנת לה למצוץ לי את הזרת וזה לפעמים מרגיע אותה.(יש כבר טקס-לפני הכניסה לאוטו אני רוחצת ידיים, ובודקת שאין לי צפרניים נורא ארוכות). אם אני לא נוהגת, אני גוחנת מעל לסלקל, ציצי בחוץ (לעיני כל, יש להדגיש, בעיקר אם עומדים בפקק ויש משאית בנתיב שלידנו :-)) ומניקה אותה תוך כדי שהיא קשורה לסלקל. לא בטיחותי אבל לפעמים אין ברירה. מוצץ היא לא לוקחת, אבל לפעמים גם משחק עם המוצץ מרגיע אותה לכמה דקות (מאחר והיא לא יודעת איך למצוץ אותו.אני עוד לא התיאשתי. בכל נסיעה אני מנסה).
|
תוכן התגובה:
|