|
8/12/2002 16:33
|
המרוגזת שפחות מרוגזת עכשיו
|
מאת:
|
|
עוד כמה הגיגים
|
כותרת:
|
ראשית אנונימוס יקרה, אני מתנצלת על חריפות דבריי, ואולי זה נעשה קצת בכוונה כדי להקצין לצד השני. כעת משקראתי את דברייך ואת השתלשלות הדיון שוב, נראה לי שמוקד הבעיה הוא יחסייך עם חברים נוכח השינויים שחלו אצלך ובחייך. אני חושבת שבכל תהליך התבגרות בו האדם משתנה ולאורך חייו הבוגרים אנו מנפים חברים וזה בריא ונורמלי. נשמע שזו חברה משנים שפנתה לכיוון שונה משלך. כנות ופתיחות הן אבן דרך בכל חברות ואסור להתפשר אלה זה. כמובן שהיא צריכה לבוא משני הכיוונים שלה אך גם שלך . אלא אם כן היא טיפוס שטחי ורדוד ואם כן נפי. ואולי היא בכלל ידידה של קפה שאז ברור שהיא לא תורמת לך. אם לא אולי קרה משהו בדרך (שוב לבדוק משני הכיוונים). בנושא דכאון אחרי לידה פתאום עלה לי הגיג קשה אך שווה בדיקה, האם בהיסטוריה המשפחתית שלך או של בעלך קרה מקרה כזה ואזיי את מפחדת שגם לך זה יקרה. והקשר למקרה של חברה שלך שאם קשה לה להתמודד (אולי) אז את מפחדת שגם לך? ואז הכל נקרה לך קיצוני? אולי רק ראיית הטיפול בתינוק כל הזמן מאיים עלייך ולא איך שהיא מתפקדת? שורה תחתונה יש עוד הרבה לחקור אך גם לעשות. אם זו חברה שמביאה לך ערך מוסף ויש בה עומק - חפשי אותו שוב, אם לא חבל על הזמן וכפי שאמרתי קודם זה לא ממש עינינך. שוב נסי לא להמנע אלא להיותת ולהתמודד איתה והתינוק שלה, וגם המשיכי לחקור בנפשך, אני בטוחה שהאסימון יפול, הכל עניין של זמן. מקווה שלא פגעתי יותר מדי זו לא היתה הכוונה, אך גם התרעמתי על צצדקנותן של כמה מחברי הפורום וגם שלך שנסחפת אליו. מאחלת רק טוב לך ולחברתך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|