הרופא שלי טוען שצריך לעשות אולטראסאונד כל 6 שבועות. עלי זה לא מקובל. אני עשיתי אולטראסאונד אחד (מיותר בעצם, אבל בעיקר בשביל להרגיע את בעלי שהפעם זה הריון יחידאי ולא שוב תאומים) בשבוע 12, ושתי סקירות מורחבות (שבוע 15 ושבוע 23), ואם לא יהיו סיבות מיוחדות שמצריכות בדיקה, אני מקווה שסיימתי עם האולטראסונדים להריון זה. אני מתכוונת להמשיך במעקב ע"י מישוש חיצוני - של מיילדת.
הערכות המשקל הן כל כך לא מדויקות והתוצאות שלהן לא משנות כלו, שאני ממש לא מבינה למה עושים אותן. אפילו בתאומים, שיש חשיבות להפרשי המשקל, בפועל, זה לא נתן כלום. שבועיים לפני ה"לידה" העוברים שלי הוערכו 2.100 ו-2.250 ק"ג. בפועל הם נולדו 2.610 ו-1.860 ק"ג - בהתאמה. כלומר, לא רק שטעו משמעותית בהערכת המשקל, ולא זיהו את הפער הגדול (שעשוי להעיד על בעיה בתאומים), גם היחס היה הפוך (הקטן הוערך כגדול יותר). הערכות המשקל לא השפיעו גם על תאריך הלידה (אפילו ששאלתי אם עוד כמה ימים ברחם לא יועילו, נקבע לי תאריך לניתוח יזום כבר בשבוע 37.5).
לגבי חשש מניתוח עקב תינוק גדול - גם כאן, זה תלוי בעיקר בך. יש רופאים שעל תינוק גדול מ-4 ק"ג יפנו לקיסרי. לדעתי זה ממש לא מוצדק. גם תינוקות גדולים יכולים להיוולד נרתיקית, ואפילו אם אמא שלהם קטנת מידות. הסיכון של ראש שאינו מתאים לרוחב האגן הוא כל כך קטן ונדיר, שלא דורש שום התייחסות בנסיבות רגילות.
אם הסיבה לתינוק גדול היא סכרת, צריך לבדוק שוב, כי זה כבר גידול "לא טבעי". לא מכירה מספיק את הנושא, ולכן לא מביעה עמדה.
לגבי קושי הלידה - כנראה שגורמים אחרים הם יותר משמעותיים. שמעתי על תינוקות גדולים שנולדו בקלות, ועל קטנים שנולדו בקושי - וההיפך. אנקדוטה מעניינת היא שמרבית תינוקות הלנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) גדולים מאחיהם הקיסריים (גם כאשר הסיבה הרשמית לניתוח היתה אגן צר מדי )-: ).
|
תוכן התגובה:
|
