היום עוד יותר נרגעתי. החלטתי שדי עם האומללות (הקלה) הזו, אני סומכת על עצמי, אם זה יגיע לזירוז אז יגיע! וזהו, נסתדר עם הכל, כמו עם כל ההפתעות האחרות שינחתו עלי בקרוב. אני חושבת שמרוב הדאגה הרגשתי לא טוב, אפילו התעצלתי להכין צהריים... אבל בסוף אמרתי, די, צאי מזה והכנתי לעצמי משהו מה זה טעים:
בטטות - חתוכות לקוביות ומאודות כמה דקות בשושנת אידוי במקביל טיגנתי בצל ופטריות (פורציני שהשריתי 20 דקות) כשהבצל היה מטוגן הוספתי את הבטטות עם קצת מים של הפטריות, יין לבן ורוטב סויה
חבל על הזמן, יצא מה זה טעים! אפילו אורי התלהב והוא בד"כ די אדיש למה שאני מבשלת.
ובחזרה לעניינינו, שיר: בטח שלקחתי מיילדת פרטית! את אילנה שמש שאני הולכת ללדת אצלה...והדולה היא לא דולה מקצועית אלא אחותי המתוקה. ושרה: לא, דווקא ילדו מוקדם אצלנו... ובאמת חשבתי על דיקור, אולי בסוף כמו שאילנה המליצה לי. אם נצטרך... וורד, טוב שהיית בחופש! מקווה שהיה הכי כיף בעולם. האמת, באמת מרגש התקופה הזו של הציפייה. הסתכלות טובה :)
זהו לילה טוב לכן! סוף שבוע נפלא ביותר עם הילדודס/בטן!
|
תוכן התגובה:
|