חיבוק גדול גדול לך יקירה. הפעם הבאה בוודאי תהיה שונה, כי זה יהיה הריון אחר, את תהי אחרת, הזמן לא קופא על שמריו. ויחד עם זאת, כדי שהפעם הבאה תהיה בגדר חוויה טובה, נראה לי כי את צריכה לפתור קודם את טראומות הלידה הזו. לא נכון בעיני, לנסות ולפתור אותן תוך כדי הריון נוסף, או בסיומו. לא נכון בעיני כי חווית לידה אחת תהיה תיקון לאחרת. כל לידה וכל הריון עומד בפני עצמו ולא כדי לחפות על אחר. העובדה שאת כבר מעל לשנה אחרי הלידה ועדיין תקועה אי שם בחדר הניתוח מרמזת לך כי נכון לקום ולעשות מעשה בהווה, לפני הריון נוסף. דרכים להציע מעצמי, צר לי, אני מהאנשים שנוהגים להתבוסס היטב בתחתיות שאול כדי להגיע לתובנות כלשהן, ותמיד בוחרת בדרך החתחתים. מעצמי כן יכולה להעיד כי הגעתי להריון האחרון שלי, לאחר שינוי אישי מאוד מהותי ומעמיק, שהחל כניסיון לפתור טראומות אחרות לחלוטין. הסתבר לי כי הכל קשור בכל, ואם אינני טועה עדי אמרה פעם (או ציטטה) כי את יולדת כפי שאת חיה. כמה נכון. אכן גם ההריון וגם הלידה האחרונה התנהלו שונה לחלוטין, ואני מאמינה כי הגעתי ממקום אחר, וגופי התנהג בהתאם.
כן עולה בדעתי, נועה ברקת הנפלאה. שמעתי אותה בערב שהעבירה בזמנו, והוקסמתי מדרך ראיית העולם שלה, מהיכולת שלה להכיל, לתת מרחב ומקום לטראומות לבוא לידי ביטוי, להתעמת איתן, להפיק מהן את החיוב, לצמוח מהן. נראה לי כי צמיחה כזו היא המענה, השתחררות במקום כיווץ.
ממקום כזה של ליבון החוויה שהיתה בינך לבין עצמך, למידה הבנה וקבלה, תבוא היכולת לפתוח "רחם" חדש להריון ולידה אחרת.
איריס
|
תוכן התגובה:
|