עד כמה את סומכת על הגוף שלך?
מה בעצם מפחיד אותך, ו"דורש זירוז"?
התינוק הגדול? - ביררת שאין לך סכרת, את יודעת שהשגיאה באולטראסאונד יכולה להיות גדולה מאד, אני מקווה שאת יודעת שאפשר ללדת נרתיקית גם תינוקות גדולים - 4.5 ק"ג וגם יותר (אם כי נדיר שיש תינוקות שנולדים במשקל זה). תאספי את הנתונים ותחשבי, אם את רוצה להשרות לידה (לא יודעת אחוזים, אבל אם הגוף לא מוכן, יש סיכוי סביר שזה יגיע לניתוח).
התאריך- גם לפי החישוב ה"מחמיר" עוד יש לך כמה ימים לתאריך שממנו מרבית הרופאים נלחצים. אי אפשר לדעת תוך כמה זמן לידה תתפתח. יכול להיות שעכשיו הכל סגור, אבל בלילה כבר תתחיל לידה... ויכול להיות גם שלא. (מהצד השני, אפשר להסתובב ימים רבים עם פתיחה של 2 ס"מ וצוואר כמעט מחוק). גם התאריך הזה, הוא שרירותי למדי. מספיק שבייצת מאוחר מהרגיל, ואת בעצם עוד לא בשבוע 40. ואולטראסאונד, שוב, הוא לא מדויק (נכון שבשבועות הראשונים הוא יותר מדויק, ועדיין... שמת לב כמה פעמים הם מתקנים את המדידות שיתאימו לשבוע?) ויש הרבה, שאם רק יאפשרו להן, ילדו בשבועות מתקדמים יותר, אם בגלל ספירה שגויה, ואם בגלל שככה העובר שלהן צריך. אם אין מצוקת עובר, למה לחשוב שנגרם לו נזק? אבל שוב - זאת את והאמונה שלך בתהליך או בנהלים הרפואיים.
*את* צריכה להרגיש שאת עושה את הדבר הנכון - כי את זו שתשאי בתוצאות, לכאן או לכאן - בזירוז מוקדם מדי וגם בתינוק שנפגע עקב הריון ארוך מדי כטענת הרופאים.
לגבי שיטות זירוז - מלבד כל המוכרות (הליכה, סקס, עיסוי פטמות) כדאי גם להשקיע בזמן להרפיה. אם יש "תקיעה" זה עשוי לעזור לשחרר אותה, זה יעזור לך להרגע ולנוח (הרי שינה בסוף תשיעי היא מושג וירטואלי) ולהגיע יותר מוכנה ללידה, וזה יעזור לך להרגיש יותר טוב באופן כללי.
חשוב לעקוב אחרי תנועות עובר, כדי לשים לב שבאמת אין מצוקה.
זה לעניות דעתי הבלתי מקצועית בעליל.
|
תוכן התגובה:
|
