מעבר למציאות הטופחת הפחות נעימה, שנגלית לנו מבן הזוג- שאני חוששת שהוא חסר אונים כמעט כמוני, אתמול חשתי חוסר אונים גדול אף הרבה הרבה יותר... וכאמא ב"ה, לשתיים, הייתי שמחה לשמוע את דעתך על מה שעבר במוחי אתמול.. כמו כל יום נתקפתי בחילות..שהורסות לי כל רגע שהן מופיעות.. ואחרי העבודה, התיישבתי בסלון, (אני גרה אצל אבי, וזה ימשך עד 4 חודשים ב"ה, אחרי הלידה)עם בעלי ואבא שלי ולפני הצניחה היומית, של איזה שעתיים לפחות של שינה מול הטלויזיה..(הרגל מגונה של השבועות האחרונים-אני בשבוע ה8)עברו לי מחשבות בראשי, מה קורה לי בבטן, וכמה אני חוששת מזה, ואני מפחדת לעבור את זה ולא יודעת מה צפוי..ואיך יהיה בחדר לידה..פשוט חוסר שקט נפשי מלווה בחרדות..שהן בעצמן מפתחות לי בחילה... מה עושים שמציפות את הראש מחשבות כאלה?! יש לציין שאני די רגועה משך היום ולא חושבת על זה. וממש הייתי חרדה מלהיות בהריון..ובכל זאת אני ובעלי אמרנו שנפסיק עם הגלולות, וב"ה, נקלטתי אחרי 3 חודשים. עכשיו שאני בתוך זה שוב מציף אותי הפחד, וזה פשוט מכניס אותי לדיכאון-ולהרגשת אין מוצא..מעין פחד כזה שאני מתארת לעצמי שחווה אישה בחדר לידה, שאין לה כח ללדת אבל אין מה לעשות-והיא חייבת לעבור זאת.
|
תוכן התגובה:
|