מה שאני כותבת כאן הוא ללא קשר למקרה שאיילה תיארה, רק התייחסות לדיון העקרוני של פרט מול חברה. אנו שומעים כ"ע הרבה על מקרים של התעללות בילדים במשך שנים בלי שאנשים מסביבם פנו לרשויות - תמיד זה "לא שמעתי, לא ראיתי", גם כאשר ברור ששכנים שמעו צעקות, או גננת ראתה סימני מכות, וכו'. כדי למנוע מצבים כאלה יש נטייה של הרשויות ללכת אל הקיצוניות השנייה, ועל כל צורה נון-קונפורמיסטית של גידול ילדים מזמינים משטרה, עובדת סוציאלית, ועוד ועוד. השאלה היא איזה מצב עדיף - שכל אחד ידאג לילדים שלו, והילדים שמזלם לא שפר עליהם יסבלו כתוצאה מכך, או שתהיה התערבות יתר. האמת היא שאני לא בטוחה. ושוב - סליחה לאיילה על ההתייחסות הכללית, כמובן שמקרה שתיארת יש איבוד מוחלט של פרופרציות.
|
תוכן התגובה:
|