|
6/2/2003 00:47
|
ריש
|
מאת:
|
|
עדה יקרה מאוד,
|
כותרת:
|
עברתי על תוכנית שלך ויש לי כמה תוספות:
קורס הכנה ללידה. כן, אני יודעת שאת ילדת כבר, ומה הקטע, ולמה בכלל להתאמץ, שהרי בין כה וכה את כל האינפו אנחנו יודעות בע"פ ואת כל המונחים שמענו וגם אם יעירו אותנו באמצע הלילה וישאלו באיזה שלב לא לוקחים אפידורל נשאג את התשובה. עזבי רגע את כל הסיבות שבעולם. תסתכלי לרגע על בן-זוגך, זה שלא מרגיש את הבחילות והחלושסים, זה שדואג כ"כ ומרגיש חוסר אונים, זה שצריך לצאת לדרך עם כלי עבודה טובים, כאלו שיסיעו לו וגם לך. שווה רק בשביל הספק שאולי משהו מאלה יועיל שווה להשקיע בערב בשבוע במשך חודש פחות אויותר. אני ממליצה לך ללכת לקורס של איריס יוטבת ויבקית בכבודה, שעברה קיסרי ואחריו לידת בית ועוד לידת בית. אני חושבת שמסיפורה האישי תוכלי לקחת צידה טובה, אני חושבת שהזמן שתקדישו לתהליך ולציפיה ההדדית בזמן הלידה, שווה. אפילו מאוד.
עוד נקודה שחסרה לי מאוד בתוכנית שלך היא מה קורה אם כן. את יודעת, בקורס הכנה ללידה של איריס יוטבת היא מספרת שאחרי הקיסרי ההוא היא המתינה מעל לעשר שנים עד לנסיון הבא. ובנסיון הבא היא הכינה תוכנית חומש דומה לשלך. אחת מהנקודות עליהן היא עבדה היתה רגשית, עם פסיכולוגית שעסקה בטיפול דרך היפנוזה. ממש בתשיעי רגע לפני שעת ה'ש' אומרת לה הפסיכולוגית, או קיי מתחילה לידה ועכשיו דמייני לעצמך שאת מסיימת את הלידה שוב בקיסרי. בסופו של ענין אמרה לה הפסיכולוגית, כל עוד את לא מוכנה לקבלאת האפשרות שהלידה עלולה להסתיים שוב בניתוח קיסרי אינך מוכנה מספיק ללידה המתקרבת.
את יודעת מה זה אפילו קצת מזכיר את האמונה המוחלטת שאת יולדת בבית ורק 'עוברת' בבי"ח כדי לבדוק מה הענינים עם נומיק... שהרי אם הייתי לוקחת בחשבון את האופציה ההיא אולי היית בוחרת להגיע לבי"ח אחר, או אולי היית מכינה תוכנית לידה למקרה שאולי, וכו'.
אני יודעת שזה נשמע כמו נבואת זעם, אבל תאמיני לי שסיפור הלידה של נומיק ישב לי בקלאבסה הרבה זמן ובזכותו למרות הרעלת לא נכנסנו לחדר ניתוח, וזאת למרות כל התחזיות שניתנו בעת ההיא. למדתי בזכותכן שאי אפשר לקחת שומדבר כמובן מאליו. התכוננתי כמעט לכל תסריט (נו טוב, למעט רעלת ומגנזיום, אבל זה באשמת רותי :), שלא חשבה יצירתי מספיק)
ממליצה לך בנוסף למצוא מטפל אלטרנטיבי שיוכל להצטרף ללניאדו ויטפל בך לפני תאריך היעד, סביב השליש השלישי כשמחניק עייפים ורוצים שייצא כבר. ענבל.ל. בזמנו נתנה לי שמות מצויינים באיזור זכרון, אני מאמינה שיש לה עוד כמה הברקות כאלו גם באיזורך.
עוד נושא שלא נגעת בו - תאום צפיות מול בן הזוג. מה את רוצה שהוא יעשה מתי, במה הוא יוכל לעזור במה את מבקשת מרא שלא יתערב, באיזה סיטואציה תרצי שיעזוב את החדר (אצלי אגב, אף-פעם היתה התשובה החד משמעית בעיקר אחרי ההוא מתוק השפתיים).
ויש עוד זמן, אבל תוכנית לידה חשובה מאין כמוה... בזה אפשר להציק לרותי, היא מצויינת.
ולרפד את הנחיתה בבית אח"כ עם איזו חברה טובה, בישולי אמא, ושות...
ובכלל סחתיין על היציאה מהארון.
האמת שתהייתי ביני לביני מתי , שכן לאחרונה מצאתי אותך דיי הרבה בפורום ביחס לתקופות אחרות...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
