אז אצלי יש עוזרת פעם בשבוע, אבל כדי לא לשלם לה סתם מאתיים אלף שעות נוספות שבהן היא עומדת לסדר לי את הבית, אני משכימה קום באותו בוקר כדי לסדר קצת (מה, השתגעתן שאני אסדר ערב קודם?). אבל אז אני נזכרת שאני רוצה להציץ אם הגיעו אימיילים מעניינים; ופתאום מצלצל הטלפון עם שיחה מהארץ; ואז אני נזכרת בעוד משהו - בקיצור, העוזרת עומדת להגיע תוך דקות, והבית עדיין נראה כמו אחרי הפגזה כבדה. אז ערימות הכביסה מוצאות את מקומת אחר כבוד על קרקעית הארון, אלא שכאן יש לנו מה שנקרא walk in closet, דהיינו ארונות קיר בעומק של כמטר, שאפשר להכנס לתוכם פיזית. ככה קרה לנו כבר יותר מפעם, שהכביסה נשארה שם יותר מאשר כמה שעות (-; ולפעמים אפילו מגיע השבוע הבא, ואז מצטרפת לשם עוד ערימה, שלא ישעמם.
מה שכן, לפחות את הילדות שלי אני מצליחה לחנך להיות קצת יותר מסודרות ממני. למען האמת, בדרך כלל הן אלה שמקפלות את הכביסה בבית (בערך מאז שהיו בנות 6 או 7, כך שיש לכן למה לקוות), והן היחידות שמסדרות את הארונות אצלן בחדרים. שרק לא יעבור להן החשק מהר מדי (-;
|
תוכן התגובה:
|