|
5/2/2003 12:10
|
עדיין בארון
|
מאת:
|
|
עדה, אני מקנאה בך
|
כותרת:
|
קודם כל התכנית שלך נראית לי מצויינת. יותר ממצויינת אפילו. ועכשיו לקנאה: גם אני VBAC בתקווה, אלא שאני מתחילה לאבד את התקווה.
גם אני התחלתי מזמן בשיפור המצב מבחינת המשקל. את ההריון הזה אני מתחילה כשמונה ק"ג פחות מהקודם וגם אני מקציבה לעצמי כ-13 ק"ג (ולא 20 כמו בקודם). אני שומרת כבר מעכשיו למרות התקפי הרעב בשבוע האחרון (שבוע חמישי סה"כ).
לגבי לניאדו, מיילדת פרטית, רופא תומך וכו' - אני סומכת ידי על כל מה שכתבת ומתכננת אותו הדבר לעשות, לא משנה כמה זה יעלה.
אבל, וזה אבל גדול - אצלי הקיסרי לא היה בגלל ניהול לקוי של הלידה. גם, אבל לא רק. גם אני קיבלתי זירוז והייתי מחוברת לאינפוזיה כך שתנועתיות היתה בלתי אפשרית. אלא שאצלי זה נבע מרעלת שהתפתחה בשבוע 40. פתאום נתקפתי יאוש. זה פשוט לא בשליטתי. אם זה יקרה שוב, הלך עלי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|