פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

24/9/2001 17:27 אלמונית מאת: יש תקוה כותרת: אני בת 39...מצפה לילדי הראשון..בגיל 37 ותשעה חודשים הכרתי את אהבת חיי בצאט סתמי באינטרנט..גם השעון הביולוגי שלי היה לרעתי אבל תמיד כשנדרשתי לשאלה הרלוונטית עניתי שאני רוצה ילד שיקום בבוקר בבית עם אבא ואמא ומעבר לכך על אף היותי אדם בעל חוסן נפשי רב לא העלתי אף פעם על הדעת לגדל ילד חד הורי הקשיים הם עצומים..זה לא בלתי אפשרי אבל.. היום כשאני נמצאת לפני לידה אני לא רוצה להעלות בדעתי מה היה קורה אם לא היה לצידי בן זוג תומך ואוהב בכל מקרה זוהי החלטה לא קלה אני מאחלת לחברתך בהצלחה לא לאבד תקוה תוכן התגובה: תגובות נוספות 24/9/2001  15:26 אם יש לה את האומץ ואת הכוחות הנפשיים - איריס הדס 24/9/2001  15:46 לא תמיד בשביל להשיג מה שרוצים - איריס + 3 24/9/2001  20:13 ככה או ככה - נועה 25/9/2001  00:48 האם שמעתי 'חוסמת את האהבה שבחייה בגלל לחץ הגיל המתקרב, והרצון בילד'? - רותי קרני הורוביץ 25/9/2001  03:38 רותי,אני קוראת את דברייך כמו שיר... - חברה טובה 25/9/2001  08:47 רותי, ומה שאני רוצה לדעת זה, איך לעזעזל ניקדת את האות ת? לת - אורית 26/9/2001  20:54 התשובה - שני עמודים קדימה לעזאזל (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 26/9/2001  22:33 רותי... למה לעזאזל למה???? חוצמזה, שרק אחרי ששאלתי שאלה דבילית על נקודות וקווים מצאתי את ההודעה ההיא:) -ל"ת - ריש 26/9/2001  23:10 בצחוק! התשובה בגוף השאלה שעליה עניתי (סוג של חידת הגיון בספיישל יום כיפור) (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש