כמה פואטי. מרחק חצי יממה מכאן צמח לו הדיון של ליאתיתי, שפואנטה מרכזית בו היא התעודה וההסמכה וההרשאה להפוך למטפל, תרפיסט. מי שמורשה לרפא את הנפש בצורה שיחתית.
מדהים. וסליחה שאיני מתייחסת אלא רק לרצועה צרה מכל מה שתיארת ומבקש עצה, אלא רק למה שמקפיץ לי את המקלדת.
לפעמים נדמה לי שחלק לא מבוטל מה'שיטה' התרפויטית, מכללי המשחק אומר: המציאות סבבה. תתפקד, תועיל ותטעם את טעם החיים. אם תעז לחשוף את הקושי נטפל בך באמצעות המראה - נראה לך כמה אתה מכוער כשאתה מתלונן, עד שתבין שכל מה שרע זה בגללך. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי.
איכשהו מריח לי שהיא הריחה ממך את הבטן הרכה של חוסר הבטחון והמבוכה שסימפטום שלהם הוא כנראה חוסר יכולת להציב גבולות (אחותי!), ופשוט תחבה לשם אגודל מזוהמת בכוחנות ומניפולטיבית (זה לטובתך הרי, לאאאא?).
מה זאת אומרת לכל הרוחות 'הילד מפונק מפני שהוא ינק עד גיל מאוחר'? האם יש לה רפרנס לעבודות המוכיחות את כתב האישום החמור הזה?
בדיוק כפי שרופאים מייעצים לפעמים לנשים על חתך חיץ למרות שאין רפרנס שתומך בתועלות. כך נדמה לי לפעמים שבעלי תעודות השיגו אותן רק כדי להרשות לעצמם להקיא את הקלישאות האפרוריות והעלובות ביותר שלהם בפני מי שמקשיב, ועוד משלם.
בכל פעם שאני רואה מומחה גדול יושב ומתראיין בהבעה נפוחה בטלוויזיה אודות נושא שברומו של עולם ופותח את תשובתו ב'לדעתי' וממשיך בקלישאה הנבובה ביותר שהיא הדבר האחרון שעונה להגדרה 'דעת מומחה', אני תוהה מה הוא חושב לעצמו.
תראי, פיר יקרה, אני לא יכולה להפיס את דעתך ולומר שלא הנקת למען עצמך. נהפוך הוא. אני מאד מאד מקווה שהנקת למען עצמך, ולמען היותך מקיימת את אמונתך לגבי מה שטוב לילדך, ואני מקווה שגם ילדת אותו כי א ת רצית ולא הוא (התינוק) רצה. אם השתמע לך מהשיחה ה'תרפויטית' שאינך אם טובה, מפני שאינך מציבה גבולות, אך לא קיבלת הצבעה ישירה על הטוב שבך וכלים תקפים לישם הצבתם של גבולות מתוך הטוב הזה, לא בטוח שזו בעלת המקצוע הטובה ביותר עבורכם.
בכלל, נושא הגמילה הוא בעייתי ביותר בעיני ונדמה לי שהפך כפי שכבר כתבתי למן אבן בוחן סמויה לאיכות ההורות. אך קטונתי והמנוע מלא, והמאמר אינשאללה בקרוב.
|
תוכן התגובה:
|
