|
11/8/2005 10:18
|
רונה
|
מאת:
|
|
כרגיל.. אני הולכת לעצבן אתכן
|
כותרת:
|
וואלה לי עושה שכל מה שהיא אמרה. לגמרי הגיוני. לפני שאתן עוברות לשליחת תגובות אנונימיות נזעמות.. תקשיבו רגע: היא ל-א (!!!!) דיברה על ההנקה עד גיל מאוחר כלל וכלל כגורם לבעית הגמילה מחיתול.. היא דיברה על כך ש "תהליכי הפרידה והגמילה של בני היו ארוכים ואני לא שמתי לו גבולות והפרדה" . היא ממש לא אמרה שבגלל הילד ינק עד גיל מאוחר אין לו ..וחסר לו.. אלא בגלל שתהליכי הגמילה הקודמים שלו - לדוגמא הגמילה מההנקה גם הם היו קשים ואני מצטטת את פיר "רגעים הקשים של הסוף המרוח כמו מסטיק( מודה) כחוסר גבולות וכצורך שלי". עושה לי שכל. הילד לא למד בעבר כיצד ניגמלים בצורה מהירה ומציבת גבולות. הוא למד שתהליך גמילה באשר הוא - הוא ארוך "נמתח כמו מסטיק" ולכן גם תהליך הגמילה הזה קשה לו. לצורך הדיון אם היא היתה שומעת שתהליך הגמילה מההנקה עבר מהר וטוב יכול להיות שנושא ההנקה היה חולף לו ללא כל הערה.
בלי שום קשר אני חושבת שהנקה מעל גיל שנתיים יש הרבה יותר מצורך תזונתי לילד. פיר ניראה לי שלא הבנת את הקשר כי לא הבנת שבהחלט בהחלט בהחלט מהשניה שהאם מחליטה לגמול כי הגיע הזמן לטעמה והיא מוכנה לכך עליה להציב גבולות.כן- להציב גבולו, ממש כך. היא חייבת לעשות זאת אחרת תהליך הגמילה הופך לסיוט לשני הצדדים. אם את כגומלת אינך החלטית חד משמעית ומתמידה (משמע- גבולות) את עושה נזק לנגמל במסרים אמביוולנטים שמבלבלים אותו וגורמים לו לתסכול.
לדעתי הפסיכולוגית קלעה בול. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|