|
11/8/2005 10:55
|
רונה
|
מאת:
|
|
אבל פיר למה?
|
כותרת:
|
למה את קשה כל כך עם עצמך? הנה-הגעת לתובנה נהדרת וכל שעליך לעשות עכשיו זה לקבל אותה להפנים וללמוד ועכשיו לצאת לפעולה כשאת חכמה יותר . זה לא הופך אותך לאם לא טובה. נהפוך הוא-הלכת לפסיכולוגית ילדים, את פה- זה כשלעצמו מעיד על כמה שאת נהדרת ומודעת ומחפשת תשובות. תשמעי להציב גבולות זה לא קל אני יכולה להצביע בפומבי על עצמי שאני כל יום לומדת ומשתפרת באיך לעשות את זה ועדיין יש לי הרבה מה לללמוד . בשקט בשקט יכולה לומר לך שירדן לפעמים מבקש פיפי בשירותים ואני אומרת לאיש "יו , אבל א-ני לא מוכנה" - כן אני. אני עוד לא מספיק מאמינה שהוא מוכן ולכן כל התהליך הזה כניראה לא יצליח לי. אז אני מחכה. לא לעד אבל אני מתבשלת עם עצמי ואתבשל עוד חודש חודשיים וכשאני אהיה מוכנה והחלטית אני אצא לדרך. החלטית, נחושה, חד משמעית והכל הכל בהנחה שירדן יהיה מוכן גם כן. פיר אל תעזבי את הפסיכולגית הזו. היא אולי היתה ישירה מדי אבל דבריה חכמים ויכול להיות שציפית לאובר רגישות שאינה נחוצה בשלב שבו את נמצאת אלא דברים אחרים - תובנות מהירות ישר לפרצוף. לפעמים זה לטובה. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|