פיר יקרה,
אני אקדים ואומר שתי עובדות לגבי - אני עוסקת בטיפול, ואני מניקה כבר שנתיים וחצי.
אז ככה - גם אני לא חושבת שהנקה למרחקים היא דבר רע - עובדה, אני עושה את זה בעצמי. ויכול להיות, כמו שאמרת, שיש לך בעיה בהצבת גבולות ואולי היא תוכל לתת לך עצות והכוונה ישעזרו לך עם זה.
מה שלי מפריע בכל מה שאמרת, זו התגובה שלך. יצאת משם כשאת מרגישה ממש חרא, אמא גרועה. וזאת בעיני בעיה. אני לא יודעת מה היא אמרה לך, ואני רוצה להניח שהיתה פה אי הבנה בתקשורת (קורה כ"כ הרבה שאנשים שומעים אחרת ממה שנאמר) - אבל בשום פנים לא היית אמורה לצאת משם כשאת מרגישה לא בסדר, וזאת אחריותה במידה רבה.
יותר מזה - למען התהליך הטיפולי האפקטיבי בינה לבינך, חשוב שתשתפי אותה בתחושות האלה שעלו לך, כי זה מאד משמעותי - עבורך ועבור ילדיך. זאת כדי שתוכלו ליישר את ההדורים וכדי שתוכלי להקשיב לה כאחת שיכולה לעזור, ולמקד את בעיה, ולא כאחת שמעבירה עליך ביקורת. אני אישית משוכנעת שזו לא היתה המטרה שלה.
גם כאשר אני שומעת מאנשי מקצוע דעה על הנקה, אני לא תמיד מקבלת אותה. אין אף פעם נכון או לא נכון אוניברסלית, ומה שמתאים לילד ולאמא אחת לא יתאים לאחרים. ותראי, יש פה גם פתח - יש לך מה לעשות, לשנות, לעזור לילד שלך. לא בגלל שאת דפוקה, אלא אולי בגלל שאפשר לעשות משהו יותר טוב. הבן שלך מאותת לך - כמו שקורה כל כך הרבה לכולנו - על המקום בו את צריכה לעבוד עם עצמך. קחי את זה כמתנה, כי זה באמת כך.
ואני מאד אשמח לשמוע עדכון על המשך התהליך ועל איך הדבר נפתר מול הפסיכולוגית.
|
תוכן התגובה:
|