פיר יקרה- נשמע שאת כבר עושה עבודה מדהימה עם עצמך. קראתי גם את הודעתך השניה, ואני מצטרפת למי שאמרו לך-את לא אמא לא טובה, ונראה לי שאת עצמך מבינה זאת. את כבר התחלת לעשות עבודה עם עצמך, והולכת בדרך שלא פשוטה לך, כדי לעזור לבן שלך. מקווה שהדרך תהיה לא ארוכה מידי ושתרגישי שיצאת מחוזקת.
רותי יקרה-אכן, בחלק מהדברים אולי חלק גדול מהם,אנחנו מסכימות. ישנן כמה נקודות מהותית שאולי היו נכונה פעם, בתפיסה הטיפולית אבל כיום-ממש לא. את כתבת- "ואילו הצד שמנגד - מלומד, חסין, מורשה לאינטרוספקציה, בחינה ואבחנה (שופט) ובעל סמכות להורות דרך ויכולת השפעה" אז ככה-מלומד,מורשה.. נקווה שכן. אבל חסין? לא ולא. "בעל סמכות להורות דרך"? לא בדיוק. המטפל לא יודע . המטפל מאפשר למטופל לגלות כדי שהמטופל ידע. המטפל מגלה יחד עם המטופל, ולפעמים מביא לידיעת המטופל דברים שהוא גילה בעזרתו, אך עדיין לא רואה אותם בבהירות. שופט-לא ולא. מי ירצה לספר את הדברים שהכי קשים לו, שמעוררים לפעמים כאב, בושה ואשמה לפני שופט?
|
תוכן התגובה:
|