|
13/9/2005 21:56
|
פיר
|
מאת:
|
|
עידכון קצר
|
כותרת:
|
אם אני מסתכלת לאחור זה אכן עניין של דפוסי גמילה וגבולות מהרגע שקלטתי שאני מציבה לו גבול ויודעת כי הוא יצליח ואין אפשרות לאמפטיה גם הוא קלט את זה והנחישות בסבלנות ולא מתוך קשיחות פשוט עבדה. מתחילת השנה בני עושה קקי בכל שירותים ללא כל עניין ודרך אגב בגלל הרגישות המשכנו לכת לפסיכולוגית היא נפגשה איתו פעמיים ואנחנו צריכים לפגוש אותה שוב - ההורים. לא סיפרתי לה בסוף את כל הדיון כי לא היה מתי אבל אולי אכתוב לפעם הבא.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|