|
12/2/2008 23:54
|
ריש
|
מאת:
|
|
גילי
|
כותרת:
|
הנושא עבר דרך ארוכה מאוד בפורום. הפעם הראשונה בה השתתפתי בדיון היה בעקבות האובדן הראשון שחוויתי. שאלה מטופשת על כדורים להפסקת חלב. לפני כן ישבתי בשקט וציפיתי בפורום כאילו היה אקווריום. היחס אל נושא האובדן בפורום עבר שינוי אדיר. מנושא שאולי לא כדאי לדבר עליו "כי יש כאן נשים הרות" לנושא שיש אליו התיחסות, שמותר לפתוח דיונים שכותרתם עוסקת בצד האפל של ההריון של מסתיים בטוב, בכאב ובתחושות הנלוות להכרה כי איננו יכולות לשלוט בכל, וכי לא תמיד יש הסבר שמניח את הדעת.
אני רואה באובדנים שחוויתי חוויה קשה. נורא לומר, אך יש בה גם תגמול. לא יודעת אם רק לשלילה. אני יודעת שזה נשמע נורא ואיום, ואני בטוחה שאם הייתי שומעת משפט כזה כשהייתי "בתוך" הייתי מתנגדת לזה, כי איזה טוב יכול לצמוח מהחזרה הביתה ללא הריון רצוי? אבל, כן, יש טוב (ויש גם הרבה רע, תשאלי את האישלי המסרב לשמוע על הריון נוסף, רק כי הוא לא יכול לשאת את עוצמת החרדה והרגישות שלי ב10 חודשים עד ללידה, כשברקע החשש מאובדן קיים תמיד, בכל שלב). את הטוב אני מוצאת בשינוי הגדול בסדרי העדיפויות שלי מאז אובדן ההריון הראשון שלי, בתמיכה בנשים אחרות, במודעות ובאחריות שאני נוטלת על עצמי בכל הקשור לגידול ילדי. נורא לאבד, להפרד ולצלול לתוך מציאות שלא בחרנו. לרוב הבחירה לא לגמרי בידינו, רק שאנחנו מעדיפים לחשוב כאילו היא כן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|