ורד של - תראי אני אומנם גם מורה (וגם פרילנסרית, וגם סטודנטית וגם הכי הכי הכי בעולם אמא לשלוש)מבדיקה מנאלצתי לעשות בכמה מחוזות מעבר לים מצאתי כי ילדי לומדים בארץ יותר ימים משם, אשכרה יש פה פחות ימי חופשה. מה שכן פה יש לך בסבבה סידור בימי שישי כשרוב העם שותה קפה/מכין שבת עם כמה שעות של נחת, שם למשל שבת/ראשון הם כוווולם יחד, אז נכון ככה זה טוב כי "לא צריך סידור" אבל כששאלתי די הרבה הורים בנושא, לא מעט ענו שהם רוצים את ימי השישי שלהם (וואו איך שהם מתעצבנים כשמארגנים מפגש כיתתי ביום הזה...)
עצומה, הניסוח שמה מרתיח, אני נקרעת החופש הזה (כי נכון אני לא רק מורה, בעיקר כי אי אפשר לפרנס מלהיות רק מורה...) הילדים שלי בבתי ספר וגנים שבחרנו בפינצטה וכעת הם בקייטנות ועם בייביסיטריות שבחרנו, וכל השאר הם איתנו - למה? כי זה מה שחשוב עכשיו בחיים, עכשיו שיש לנו ילדים. וכן פרנסה חשובה אז עושים באלאנס או לפחות מנסים.
אה וריש צודקת מרוב ימי הערכות, הכנות לסיום הכנות לקראת וכד' לא נשאר הרבה חופש. מה גם שאם לוקחים את המשכורת שלי ומחלקים אותה על פני השנה, מה אני אומר לך לא משהו. אם וכאשר יום אחד נשתכר כמו שצריך (4 שנים ראשונות ממש שלחו אותי להבטחת הכנסה כי לא הגעתי לשכר מינימום, וכן הייתי כבר אקדמאית + תעודת הוראה)
\
אז תחתמו, תחתימו, בסוף לא אופק ולא חדש ולא רפורמה, למה? בסוף לא ישארו אנשים במערכת, כי אנחנו בעיקר "ביביסיטר" וכל מורה מתחיל יודע שבייבי סיטר בן 16 מרוויח יותר ממנו...
יצא אולי מבולגן אבל מהלב
|
תוכן התגובה:
|
