גם אני אמא וזוהי הגדרתי הראשונה וייעודי הגדול מכולם. גם אני בחרתי את המקצוע שלי בקפידה. מאד בקפידה. מתוך אהבה והרבה רצון.
גם אני גיליתי מהר מאד כי כשיש מסיבת חנוכה בגן, על פי חוזר מנכ"ל הגן מסתיים בשעה 11:00 ועם יום העבודה שלי בן 8 השעות לפחות, הילדים שלי תקועים ואני איתם. כן, כן. ממש ככה. גם אני פתאום צריכה להמציא פתרונות וסידור לילדים, וזוהי ממש לא מילה גסה.הסידור והפתרון כל כך קשים, בעיקר משום שאני מהנדסת מקצועית (שלא לפי הגדרת מקצועי אלא מכורח נסיבות משרד החינוך).ככה אני מהנדסת בשלושת השבועות החצופים והמקוממים של פסח (למה???? למה לא מסתפקים בשבוע של החג!!!!!), ככה בשבוע של חנוכה (ולמי בכלל יש חופש????), ככה בתענית אסתר (כדי שלמורות יהיה קל לצום וגם לילדים בני 6), ככה בחודשיים שלמים של חופש גדול בו אני נאלצת להוציא בחודש אחד 2000 ש"ח על קייטנות עד אחת ולא כולל בייביסיטר עד ארבע. יותר מזה, זה לא אות פחיתות לאמהות או לא מעיד על נכשלות הורית.
אתם מתחשבנות על שעות קבלה, על חודש ושבוע בלבד של חופשה בקיץ בלבד,
בעוד שאני ומאות אלפי הורים שכמותי נאלצים להסתפק בשבוע חופש אחד בלבד בשנה (דהיינו חופשה שנתית).כך שחודש או שלושה שבועות בקיץ, אלה צרות של עשירים מבחינתי. (גם שבועיים).
אה, ובחופש הגדול, בעוד שעובדי החינוך מקבלים משכורת ויכולים רוב הזמן להיות עם ילדיהם, אני מפסידה אלפי שקלים, בשל החטא הקדמון בו אינני עובדת חינוך.
לצערי גם אני מרוויחה גרושים שבגרושים ואני מבטיחה לכן שגם אי אפשר להתקיים בלי המקצוע בו אני עובדת, כולל ביום הכיפורים, בחגים ובשבתות.
אינני מזלזלת לרגע בעבודת הקודש החינוכית שלכן! אך להציג את היכולת למצוא סידור לילדים כפתרון זול וחסר הורות טובה, זהו פשע להרבה מדי אנשים ונשים.
זה לא רק עניין של בחירה בתוך העיסוק, זהו גם עניין של מקצוע. לא כולנו יכולים להחליט מתי לוקחים ימים קצרים (מה זה???) או חופשים בהתאם לילדים.
אז אני בהחלט מסכימה עם העצומה, עם הצורך לשנות סדרי עולם מטופשים שהיו נכונים בשנות השבעים.
|
תוכן התגובה:
|
