ההתעסקות בלמה היא הפסיקה להניק (דבר שאין לנו מושג וחצי מושג לגביו), היומרה לקבוע אם זה היה מוצדק או לא, אם היא אמורה להרגיש יסורי מצפון או לא - כל אלו סרי טעם לחלוטין, מיותרים ויומרניים יותר מהכל. אני מודה שגם השאלה עצמה קצת טפשית - מה רוצה מאתנו מצפון. באופן ברור היא רוצה שנאמר לה - כן, זה נורמלי, זה בסדר, את אמא טובה ואנחנו שולחות לך חיבוק וחלק אף יגדילו עשות וישלחו נשיבוק. אבל בתכל'ס - לדעתי לאף אחת לא צריכות להיות נקיפות מצפון על הנקה או אי הנקה. כל אחת צריכה להיות מחוברת למה שטוב לה ולתינוק שלה. נקיפות מצפון מזיקות לאמא ולתינוק וכדאי להפטר מהן כמה שיותר מהר - הן מחמיצות טעמו של החלב... (ולפיכך - טוב שאת לא מניקה!! האח!!). הנקה היא הדבר הכי טוב לתינוק שלך? סביר להניח. ואולי לא. וכן עדיף אמא רגועה על אמא מניקה. ואני אישית רגועה יותר כשאני מניקה מאשר כשאני לא מניקה. אני בטוחה שההחלטה להפסיק להניק היתה מגובה בסיבות כאלו ואחרות והחלטה שזה הדבר הנכון לעשות וכדאי לדבוק בסיבות שהביאו לכך, להזכר מדוע הפסקת להניק ולהבין שזו היהת החלטה נכונה כי באותו הרגע זה מה שהיה נכון לעשות. אין מה להתעסק עם זה יותר מזה. יש לך חיים שלמים לטפל בתינוק שלך ועדיף להתחיל להתעסק איתו ולא בשטויות. והתגובות הלא מפרגנות הן פשוט רשעות לשמה או סתם אטימות.
|
תוכן התגובה:
|