שאנחנו לא מתקוטטים, כועסים ורבים (אם כי מעט מאד, יש להודות). אני יודעת שהוא חש אותו הדבר כלפי - כי הוא אומר זאת שוב ושוב. וכך גם אני. אבל אני מזדהה מאד עם מה שכתבה אחד המגיבות: גם לי היו נישואים קודמים בגיל צעיר מאד. זוגיות שנמשכה 10 שנים כמעט, מתוכה 5 שנות נישואין, ללא ילדים. זו היתה זוגיות לא טובה, לא מספקת, קשה, מלאה כעסים ומריבות, פחדים ותלות (ולא באמת אהבה). עד שהחלטתי לקום וללכת. זה היה קשה, גם כשלא היו ילדים (וברור שקשה הרבה יותר עם ילדים), אבל היתה לי הקלה גדולה. אחרי 3 שנים פגשתי את בעלי ואב ילדי. זה יכול וצריך להיות אחרת.
|
תוכן התגובה:
|