לא עם התינוק, אבל עם המציאות של תינוק בחייך ומה חשבת ומה לא תואם. לא נעים להגיד, אבל יעוץ שינה לילוד נשמע כמו עוד ערוץ לגזילת כספים. בגיל ארבעה חודשים כל אחד מארבעת ילדיי התחיל לזייף בלילות... אולי זה מה שכתבה מיאליניאה, אני דווקא חושבת שזו ההתחלה של עינויי השיניים. העינוי קשה לו יותר אפילו מלילות לבנים שלך. ואולי משהו אחר. כנראה לא אדע בוודאות אף פעם. תינוקות רבים מתעוררים המון פעמים בלילות. זו לא בעיה, זו המציאות. הכרה בה אולי תעזור לך להשלים עם זה. אם יש לך את הכסף הזמין, אז באמת אפשר להעזר במישהו מבחוץ. אני מעולם לא עשיתי זאת, אבל אולי עבורך זה פתרון נהדר. תלוי מאד באופי. מעטים הם הלילות (ואולי אוכל לספור על יד אחת), בהם בעלי שיחיה קם להיות עם הילד בלילה, אם בכלל היה בנמצא:). כך שאני מבינה את מצבך, והאמת, זוכרת באופן מאד "מחושב" את התקופה, אבל לא נותרו שום אמוציות שליליות או תחושה של כמה היה קשה וכו'. וזה לא היה מאד מזמן... לגבי בדיקה רפואית, תמיד סבבה, אבל אולי תבדקי עם עצמך האם הבכי בלילה הוא רק עייפות או אולי יש מרכיב נוסף? אולי בייבי בלוז (האמת לא זוכרת את ההגדרה המדוייקת שלו, כמה חודשים לאחר לידה מוגדר ככזה ומתי הופך הגדרתו לדיכאון), אנא, אל תעלבי, אבל דווקא העברת תשומת לב אליך יכולה לעזור יותר מלחפש בעיות אצל ילד ככל הנראה בריא שמתנהג בהתאם לגילו וכמו עוד מיליוני ילדים אחרים. שיהיה לך לילה טוב היום. מקווה שתשני מעט יותר או אפילו הרבה יותר. יודעת שלא עוזר, אבל ממרום המון לילות לבנים, זה עובר, ואין משקעים...מתחילות דאגות חדשות....
|
תוכן התגובה:
|