16/2/2012 08:58
|
סוי
|
מאת:
|
אסנת, מסכימה איתך חלקית
|
כותרת:
|
אכן שיבוש מנגנון הרעב והשובע גם להשקפתי זו הצרה הגדולה ביותר. מאמינה שהצרות מתחילות כשמפעילים מניפולציות על הילדים "לגמור מהצלחת" ו"עוד כפית אחת ודי" וכשהופכים את האוכל לסמל לאהבה ונחמה (כמו שהעושה הסתבא של הילדות שלי סוגדת הרזון) אבל - לאכול מה שרוצים וכמה שרוצים זה בסדר כשהמבחר מלכתחילה הוא איכותי. הטבע כנראה דאג לכל, לכך שנימשך למזון הנכון שהוא בצבעים הנכונים ועם הריחות הנכונים. כשאדם מרגיש שבא לו מתוק, כנראה שהגוף שלו אכן זקוק למתוק, וכשבא לו מלוח - כנ"ל אלא אם כן הוא הורגל למלוח באופן מלאכותי. הבעיה שתעשיית המזון הלכה ושיבשה את זה ויצרה מזונות שמשדרים לתת מודע כאילו הם טובים. האבולוציה למדה את האדם לאכול את מה שמתוק (פרי בשל) ולירוק את מה שמר (רעל?) וכי ככל שהמאכל צבעוני יותר הוא טריא יותר. ואז האדם יצר סוכריות צבעוניות מאד ומתוקות מאד - שיא הבריאות לכאורה. אז תכלס אם נותנים לאדם לאכול מה שבא לו מתוך המבחר של העולם המודרני, לא בהכרח הוא יבחר את מה שהכי בריא. אבל מסכימה איתך לגמרי שהאנשים הרזים הם אלה שיודעים מתי לאכול ומתי להפסיק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|