שיחה עם הורי הילד נותנת לו הזדמנות לתקן את ההתנהגות שלו בלי שהמורה (בית הספר) מודעים למעשה. כשיוצא לי להתקשר אני מתארת את המקרה בפני ההורים ואומרת להם "אני סומכת עליכם שתדעו מה לעשות עם זה". אם ההורים אכפתיים זה מספיק. אבל אם ההתנהגות ממשיכה אין מנוס מלדבר עם המורה ולבקש את התערבותה.
באשר לחשש שלך: אין דבר כזה "מלשן". זאת המצאה של אנשים כוחניים שלא רוצים שיפריעו להם לשלוט באחרים, אז הם מרתיעים את הנפגעים מלהתלונן על ידי לחץ חברתי מטופש. אני מחנכת את הבנות שלי לפי המסר של "זה לא ייגמר אם לא תספר". כמובן, עניינים של מה בכך אני מעודדת אותן לפתור לבד. אבל בכל מה שקשור להצקות ולאלימות: חובה לדעתי להתלונן!
|
תוכן התגובה:
|