אבל אני ממש לא. מותר נכון? אותי ההודעה הזו, וגם של סאלי למען האמת, מאוד מקוממות. דווקא בגלל היותי אמא. ומאז שהפכתי לכזו, אני אפילו עוד יותר קנאית לפרטיות שלי ושל המשפחה שלי ואחד הדברים הכי שנואים עלי הוא שמישהו מתערב לי בחינוך ובגידול של הילדים שלי. אצלי זה ביג נו נו. ואני נורא משתדלת להיות כזו בעצמי. לא להתערב אלא אם נשאלת. ולמרבה ההפתעה אני נשאלת הרבה ... אולי האמא לא מסוגלת לתת את מה שאתן חושבות שמצופה ממנה כאמא? היא נותנת את מה שהיא חושבת לנכון ומה שמתאים - לה! ועכשיו, היא גם צריכה לגונן על כך כי לאמא אחת, חברה קרובה, זה נראה לא נכון, אני שוב מזכירה שמדובר כאן על חוג לילד בן 5.ואה כן, זמן איכות בקאנטרי. מדברים כאן על אכפתיות - זה לא שהיא עומדת מנגד ילד שעובר הזנחה או חלילה התעללות. לא כך נשמע לי . ולהגיד שאני שיפוטית אחרי שקבעתן כבר שיש לה קשיים והיא צריכה לחזור לטיפול? נו שויין. שיהיה יום נפלא:-)
|
תוכן התגובה:
|