אבל זה מצחיק אותי, הנוהל הזה לכתוב משהו מעליב ובאותה נשימה לבקש,"אל תעלבי" (אל תעלבי) :-)
ואני חושבת שבארץ יש תרבות גיוסית מאוד "נדחפת" וחטטנית, חלק מהתרבות הבבונית בארץ בכלל. כולנו שמענו ולא פעם על הפרות בוטות של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (מכירות? כששואלים אותנו ככה, על הדרך, בראיון, מה נעשה עם הילדים, בצחוק וברוב חן, בעדינות, אל תטעו-הם מפלים! ואחר כך לכי תוכיחי בבית משפט שהופלית על רקע הורות/גיל/ווטאבר.
נגד הידחפות וחטטנות בריונית ומנצלת, מעמדה של כוח, עוד אין חוק אבל מן הראוי שיהיה! וזה לא עושה אותי פרנואידית כמו שאם לא שיתפתי פעולה/זרמתי עם מראיין מטריד מיני לפני עשרים שנה, זה לא הפך אותי ללא חברמנית/זורמת כמו שחשבו פעם. והיו דברים מעולם!
אם יש התחייבות לסודיות, הפרט על מקום העבודה לא יעלה ולא יוסיף! משום שממילא הם לא יתקשרו לשם, אם הם מכבדים את מה שהם אומרים!
|
תוכן התגובה:
|