אני מסכימה עם רותי
גם אנחנו צרפנו את בננו בגיל שנה ו-4 חודשים לגן, והוא רק יצא מזה נשכר (וגם אנחנו).
הוא חוזר משם עם מטען מילים, משפטים, שירים וחוויות - שזו ממש חוויה גם להורים (הייתם מאמינים שבגיל שנה ו-11 חודש הוא שר את כל המילים של "שמחה רבה", ואפילו לא מזייף במנגינה?)
וזה ילד ששומע 2 שפות וכל כך הפחידו אותי שהוא יתחיל להתבטא מאוחר, ושהוא יתבלבל וכד...
אני באמת מאמינה שגן טוב (צריך לעשות סקר בנושא, תשאלי אמהות בגינה שיש להן ילדים קצת יותר גדולים, וגם תסתובבי ליד הגנים ותבחני את ההתייחסות של המטפלות לילדים, ואיך הם נראים - זבי נזלת או מטופחים), עושה רק טוב לכולם, ואת יכולה לצאת לעבודה ליום שלם, או לחילופין לחצי יום (ואז להוציא אותו מהגן בצהריים), וגם אם תחליטי שאת לא רוצה לעבוד מחוץ לבית, הרי שיש מספיק והותר מה לעשות בבית, והשעות החופשיות בבוקר ייתנו לך זמן לעצמך (בגדים, קוסמטיקאית וכד'), ולסידורים ולכל עבודות הבית (שלעולם לא נגמרות) כך שכשהוא יגיע הביתה, תוכלי להשקיע רק בו ואפילו תתגעגעי אליו...
אל תרגישי רגשות אשם
אני לא מכירה ולו אמא אחת שמסוגלת להתמודד יום שלם עם זעטוט בן שנה ולא להיות מותשת או חסרת חדוה או מדוכאת מחוסר הזמן שלה "להגיע גם קצת לעצמה". כולנו צריכות קצת זמן לעצמנו (ולזוגיות שלנו).
|
תוכן התגובה:
|
