גם אני מסכימה עם המשוואה כמה שיותר על הידיים=יותר טוב, וגם אני מתמודדת על אלה שחושבים שזה פינוק (בעיקר ההורים שלי ושל בעלי). היה אפילו זמן שבעלי כמעט והשתכנע שההורים צודקים, אבל כשהוא נוכח לדעת שהילד הרבה יותר רגוע (גם כשהוא לא על הידיים) אם אנחנו מרימים אותו בכל פעם כשהוא מבקש, הוא השתכנע. בכל אופן, לפעמים אני דווקא רואה התנהגות הפוכה אצל איתי (בן חודשיים): הוא מבקש "לא על הידיים". לפעמים (לא הרבה) קורה שנמאס לו כבר להיות על הידיים (הוא מתחיל לקטר) ואז אנחנו מניחים אותו במיטה או על הריצפה והוא נרגע. מה שאומר, לדעתי, שהילד יודע בדיוק מה הוא רוצה ולכן כשהוא מבקש על הידיים צריך לספק לו את זה כי זה מה שהוא צריך באותו הרגע.
|
תוכן התגובה:
|