|
3/3/2003 23:26
|
שרי
|
מאת:
|
|
וכשההורים לא רוצים לשמוע גם קוראים לזה להסתיר?
|
כותרת:
|
אף פעם לא היתה לי תחושה של צורך להסתיר דברים שלי מההורים. תמיד היתה לי הרגשה שההורים שלי מאוד קשובים - אבא שלי יותר מדי ( חשבתי שהוא נודניק) ואמא שלי במידה הראויה .. ואז גדלתי וגיליתי שאבא שלי רצה להיות שותף ואמא שלי פשוט העדיםפה לא לדעת כל מה שלא נוח לה לדעת... אני זוכרת שנורא כעסתי עליה שלא שאלה אותי אם אני לוקחת גלולות למשל וזה כשהחבר שלי ישן אצלנו מאז שהייתי בת 17... אחר כך היא אמרה לי שהיא סמכה עלי שאסתדר... נו באמת...אני חושבת שלא הסתרתי כי לא היה מה להסתיר- כי הייתה לי תחושה שזה לא ממש משנה.. יש דבר כזה כמו לתת יותר מדי עצמאות וחופש לילדים... אבל יש סוג נוסף של הסתרה שאף אחד לא נגע בו בדיון הזה - וזה הסתרה למען אחד ההורים מפני אחד ההורים - במקרה שלנו זה היה כל מיני דברים שידעתי על אמא שלי ( כי היא בחרה לשתף אותי למרבה הצער) והסתרתי מאבא שלי כדי שהיא לא תסתבך... החל מקניה של בגד או תיק ( זה לא חדש, יש לי את זה מזמן..) וכלה ברומן... אני לא יודעת אם זה מתאים לסוג הכתבה שלך ורד אבל זה סוג הרסני מאוד של הסתרה.. וכבד... שמשליך על הזוגיות של הילד בעתיד...אם זה מענין אותך ורד - המייל שלי מצורף. היום כשאבא שלי כבר לא בחיים ואמא שלי גרה רחוק (אלסקה...) יש הרבה דברים שאני לא מספרת לה פשוט בגלל שזה לא רלבנטי ליחסים שלנו - זה לא שאנחנו מדברות כל יום..עם ההורים של נעם יש פשוט דברים שלא מדברים עליהם - כמו סקס למשל, או האם אנחנו גומרים את החודש... אבל אין ממש הסתרה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|