רעלת הריון היא עדיין בגדר תעלומה ייתכן כי שמירה על אורח חיים בריא ודיאטה מאוזנת עשויים, להקטין את הסיכון של הופעתה. יש לשמור על תפריט מאוזן שמכיל את כל רכיבי התזונה בכמות המומלצת, להגביר את צריכת הדגים או זרעי פשתן טחונים וכן מזונות עשירים בסידן, להימנע ממזונות מלוחים במיוחד ולהפחית צריכה של מזונות אשר מכילים מרגרינה. במידה ומתגלים סימפטומים מחשידים יש להקפיד על מעקב רפואי ולנקוט בצעדים מתאימים להורדת לחץ הדם (ניתן כמובן להעזר גם ברפואה סינית, דיקור, צמחי מרפא, הומאופטיה, שיאצו, רפלקסולוגיה ושאר טכניקות מרגיעות במקביל לבקרה הרפואית .) קרני הורוביץ: "רעלת הריון היא דוגמא קלאסית לתקשורת מחלישה בין צוות רפואי ובין יולדת. שורש הרע נעוץ עוד בהכשרתה של המדריכה להכנה ללידה, שמסתיימת לפני הדלת האטומה של המגנזיום, כאילו את האנטומיה של האגן אנחנו מסוגלות להבין, אבל מגנזיום? הו, לא. מדובר בשיקוי סודי במיוחד. את זה יכול להבין רק רופא. ואם המדריכות להכנה ללידה אינן מקבלות את המידע - הריהו נשאר חתום גם בפני הזוגות היולדים. אלו, אם איתרע מזלם להילכד בסטטיסטיקה שמחייבת רעלת, עומדים חסרי אונים לחלוטין מול הצוות הרפואי כאילו משנאמר צמד המילים 'רעלת הריון' הלידה יוצאת לחלוטין משליטתם, ומנוהלת עד אחרון הפרטים על ידי הצוות הרפואי. הניהול הגורף הזה גורר התערבותיות יתר, שגובה את מחירה בסיבוכים, שאף עליהם לא מדווח ליולדת מראש. בסה"כ, חייבם להסביר ליולדת שגם המגנזיום אינו שיקוי פלאים שאין לו מחיר בסיבוכים משל עצמו, ולשתף את היולדת בכל שלב באמת הפשוטה: שגם היא וגם הרופא מקבלים החלטות בתנאי אי-ודאות. סיכויי הניבוי של שני הצדדים, הן זה הנסמך במקרה הטוב על בסיס מוכח, והן של היולדת ותחושת הבטן שלה, אינם בהכרח מוטים תמיד לטובת הרופא. מאד הייתי רוצה לראות בעתיד הקרוב שינוי הן ברמת ההכשרה של מדריכות להכנה ללידה - מבחינת הסרת מחיצות הידע - יותר שקיפות ונגישות לנושא הרעלת, והן ברמת השיחה של הצוות הרפואי עם היולדת והתומך האישי שלה בלידה - להודות שאף אחד לא אלוהים."
|
תוכן התגובה:
|
