|
13/5/2003 19:25
|
שרי
|
מאת:
|
|
אפרת יקרה - אנירוצה כל כך לחבק אותך...
|
כותרת:
|
דווקא בתור מי שלא הייתה שם. כל שלוש הילדות שלי מילאו אותי אהבה עוד טרם לידתן, אבל אני יודעת שיש הרבה מצבים כמו מצבך את וזה בסדר וזה חלק מהרצף של האמהות...יש כאלה שזה קורה להן מיד ויש כאלה שלוקח להן קצת יותר אבל בסוף זה קורה..אני זוכרת שחברתי ילדה את בכורתה כשכולנו עוד היינו רווקות ורק היא נישאה וילדה. ושאלתי אותה על הילדה בערך שבועיים אחרי ואזדיברתי עם אמא שלי ואמרתי לה שאני ממש מודאגת כי היא לא מתלהבת מהילדה.. אמא שלי הרגיעה אותי שזה יעבור לה.. את נמצאת כרגע בכזו סחרחרה..הכל ביחד נופל על כל החושים, קשהלך, את מרגישה בטח שכל עצבייך חשופים וזוכים לגירוי יתר, את עייפה, אולי עוד כואבת, ההורמונים משתגעים - יקירתי אני שולחת לך חיבוק אורך, מנחם ומלא אור ואהבה...אל תייסרי את עצמך, זרמי עם התחושות שלך, תני לעצמך להתפנק, באיזו דרך שעושה לך טוב, והאהבה שכבר שם - בסוף תתגלה גם לך... נשמע שיש לך בן זוג אוהב לא? שתפי אותו, השעני עליו, העזרי בו.. אורך רוח, קצת פינוק וכמה שעות שינה... ואם צריך אז אפילו שיחת ייעוץ אחת או שתיים או יותר עם פסיכולוג...לא בגלל שאת סובלת מדכאון ( אני מקווה שלא) אלא כי פשוט קשה לך ואת צריכה עזרה...
שוב שולחת לך חיבוק וירטואלי גדול...שמלווה בקרני אור גדול..אהבה ושמחה...
יהיה בסדר !!!!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|