|
31/7/2001 22:16
|
ענת ב
|
מאת:
|
|
שחרור, צהבת ילודים וביות
|
כותרת:
|
כשילדתי (בלניאדו) בתי נלקחה לאינקובטור מייד עם לידתה, ב-22:30. אפילו לא הניחו אותה עלי לרגע. לא עזרה שום אסרטיביות, היא נאנחה וזו היתה סיבה מספיק טובה בשבילם לרצות לחמם אותה ולתת לה חמצן. בדרך מחדר הלידה למיטתי שבמחלקת היולדות (אחרי חצות) אפשרו לי לעבור דרך הפגייה (בכסא גלגלים, כמובן) כדי לראותה. הבטיחו להביאה להנקה של חמש בבוקר, אך משלא הגיעה וגררתי את עצמי לפגייה התבשרתי שיש מצב חירום עם פג ואין לרופאת הפגייה זמן לשחרר את בתי, אף שסימניה היו מעולים. נאלצתי להמתין עד תשע כדי לקבלה, ואז כבר לא החזרתי להם אותה... עוד באותו ערב העירו בני המשפחה שבאו לחזות בפלא שהיא, אפעס, קצת צהובה. העברנו את המסר לתינוקייה (בלי להעביר את התינוקת) אבל רק למחרת בבוקר נבדקה רמת הבילירובין, ונמצאה לא גבוהה מדי. כששוחררנו הביתה היא עדיין היתה צהובה, אבל רמת הבילירובין לא העידה על צהבת, ולכן קיבלנו הזמנה לביצוע בדיקה ליום המחרת. למחרת הסתכלנו עליה, והחלטנו שהיא נראית נפלא (ככה אנחנו חושבים עד היום) ולא התייצבנו לבדיקה. בשורה התחתונה: כדאי להתכונן למקרה שבו התינוק ילקח לחימום. הרבה פעמים צהבת נראית יותר מאשר קיימת, בחלק מן המקרים סבא וסבתא עירניים יותר מאחיות התינוקיה, ובמקרה של ביות כדאי לשים לב ולבקש ממישהו מנוסה לשים עין, שיהיה. ושיהיה בקלות, במהירות ובבריאות שלמה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|