הי ל'
נראה לי שהבעיה העיקרית שלך מתומצת במשפט הראשון שכתבת: שבתך השתלטה לך על החיים. אין ספק שתינוקות הם עם תובעני, ושעם יציאתם לאוויר העולם הם הופכים למרכז החיים של המשפחה, הגרעינית והמורחבת, אבל גם תינוק שדורש הרבה יותר תשומת לב מתינוק ממוצע, זקוק לגבולות ואסור לתת לו להשתלט על חיי הוריו.
נשמע לי שעניין השינה הוא הכי קריטי, אז בואי נתחיל בזה. יונתן כמעט בגיל של בתך, וגם לנו, לדוגמא, היתה תקופה קשה עם השינה: מתישהו הוא החל להתקשות להירדם, ואני זוכרת שרענן היה מנסה להרדים אותו בערב, ואחרי כמה זמן של נסיונות סרק היה יוצא איתו חזרה לסלון ומכריז: הילד לא רוצה לישון. אחרי שבועיים כאלה אני הגעתי למסקנה שזה לא יתכן שתינוק כה קטן לא רוצה לישון בשעה 9 או 10 בלילה, והחלטתי שצריך להתעקש. הרדמתי אותו בידיים, והוא נרדם אחרי בכי חזק של 20 דקות. יונתן הוא תינוק לא בכיין בכלל ו - 20 דקות של בכי רציני זה המון בשבילו. די מהר הוא עבר להירדם אחרי קיטורים או בכי קצר, אבל גם עכשיו לפעמים קורה שקשה לו להירדם והוא בוכה קצת לפני שנרדם.
לדעתי את צריכה להחליט איפה את רוצה שתישן (במיטה שלה בחדר שלה, במיטה שלה בידר שלכם, איתכם במיטה), ולהרדים אותה שם ולהשאיר אותה שם באופן קבוע. הרדימי אותה בדרך שבה היא נרדמת הכי בקלות. אצלנו ידיים עובד הכי טוב. בעיני עדיף לא לטלטל ולנדנד ולא לטייל, כי מתישהו היא תצטרך ללמוד להירדם לבד ולא תוכל לנדנד את עצמה. אני מרדימה את יונתן כשאני יושבת במיטב שלנו, בידיים, תוך שאני שרה לו, מדברת איתו וטופחת עליו. אחרי שהוא נרדם אני מחכה 10 דקות אות יותר עד שאני רואה ששנתו רגועה, ושמה אותו במיטתו (שנמצאת בחדרנו).
כשהיא מתעוררת בלילה, הרדימי אותה שוב באותה השיטה ואל תיכנעי. התכונני לכמה לילות קשים ולבנים מבחינתך, עד שהיא תתרגל.
בהנחה שאין לה בעיה מיוחדת (חוץ מאולי שהיא דורשת תשומת לב רבה יותר מתינוק ממוצע), אני מאמינה שמה שצריך זה נחישות והחלטיות מצדכם כדי שהיא תלמד להירדם ושהלילות ישתפרו. אם זה לא עוזר, אז אולי שווה לפנות לעזרה מקצועית.
מקווה שעזרתי ושהמצב ישתפר במהרה, ומאחלת לך לילות שקטים ומלאי שינה. עדכני אותנו בהתפתחויות.
|
תוכן התגובה:
|
