התינוקת שלנו סבלה מקוליק ומצרבות בגלל פליטות מרובות והקאות. היא היתה צורחת בלי הפסקה. ברגעים הקשים, כשבעלי היה רואה שאני על סף משבר, הוא היה מציע "להכניס אותה לחבילה ולשלוח לאבו-דאבי בלי כתובת החזרה" (כמו שגרפילד החתול היה עושה לאודי הכלב). בהמשך, הוא היה כבר מקצר: "שאני אלך לדואר או שאת?..."
קראתי את הדיון שצרפה המנוע. הוא מאוד ממצה. כולם עוברים את זה, לכולם קשה, ואצל כולם זה בסוף משתפר. את לא חווה שום דבר יוצא דופן. זה לא "צרת רבים" - זה למידה מניסיון של אחרים.
|
תוכן התגובה:
|