דבר ראשון (את בטח יודעת את זה), התינוק מרגיש בדיוק את הרגשות שלך, כמה שמנסים להסתיר זאת לפעמים, אז אם את לפעמים, לא יודעת, אולי, מראה טיפה'לה חוסר סבלנות (בכל זאת... את הרי באמת צריכה לאכול...) אז הוא מרגיש זאת מייד.
השיטה שלי-להיות הכי רגועה בעולם, אבל באמת רגועה ולהוציא את זה החוצה בהמון המון סבלנות ודיבור רגוע, וכשהוא צריך אותך, רוצה תשומת לב, לדבר אליו, לשיר לו והכל בסבלנות, אני שרה לה המון (שלי בת 3 חודשים ושבוע), הרבה ממה שאני אומרת לה אני עושה בצורה של שיר.
כמובן שאחרי שהוא מרגיש שסביבתו רגועה, אפשר לנסות את כל השיטות היצירתיות (לחבק, לרקוד, אני ממש שמה מוסיקה ורוקדת איתה בסלון, לשכב יחד על שמיכה בסלון ולקשקש ביחד, טרמפולינה, אוניברסיטה, שמה אותה בעגלה לידי גם שאני עסוקה במטבח וממשיכה תוך כדי לדבר אליה ולהסביר לה כל מה שאני עושה, (אמא עכשיו עושה סלט טעים... בואי תיראי איך אני חותכת את הירקות... מלפפון... גזר... נשמע אולי קצת דבילי, אבל עצם זה שאני מדברת איתה, היא קשובה לי ונהנית, ואני עושה את כל הדברים שלי בנתיים)
סליחה שיצא קצת ארוך אבל זה עובד, פשוט סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות ואפשר בדרך הזאת להספיק הכל.
|
תוכן התגובה:
|
