זו תקופה כזו, בדרך זו או אחרת, רובינו (אם לא כולן) עברנו/עוברות בה. היא כנראה עוד כל כך קטנה ביתך, ואת נשמע שלא ממש מקבלת עזרה, תמצאי דרך ליצור לך איים של שקט, לא כל היום, לא כמו שהיית רגילה, רק איים כאלה של נשימה קצרה, חייבת להיות דרך, אם תרצי, נעזור לך למצוא. זו התחלה, את לא ישנה, את אמא חדשה, חייך נרמסו, זה כואב ונכון, אבל אם תרשי לעצמך לראות, תביני שאת בעצם בתהליך של הוולדות מחדש. אם תרפי לתוך זה, תוכלי גם להרוויח שיעור. ובכל מקרה, כשהיא קצת תגדל, יהיה לך יותר פנאי, כמו שציר חולף, גם התקופה הזו. שולחת לך חיזוקים. מירב.
|
תוכן התגובה:
|