|
12/10/2001 22:56
|
ליא
|
מאת:
|
|
ממוש- זה תלוי בעיקר בתינוק. לבן הפרטי שלי התאים יותר משפחתון
|
כותרת:
|
בגלל כל היתרונות שאת ואס ציינתם. עוד חסרון של מטפלת בעיני, זה שהיא כל היום לבד. זה משעמם אותה, וזה משתקף לפעמים במוטיבציה שיש לה להשקיע בתינוק. אף אחד לא רואה אותה, לא יכול לשבח אותה על עבודתה ועל מסירותה במשך כל היום, תינוק קטן עדיין לא יכול לתת פידבק (לפחות לא כזה שכל מטפלת יכולה לקלוט), או לספר לאמא איזה נפלא היה היום עם המטפלת. לאמהות שחוזרות לעבודה בגלל שהם רוצות חברת מבוגרים- ובגלל זה כבר אין להם כל כך כוח לטפח כל הזמן את הקשר עם הילד (אני מקווה שזה לא נשמע כמו ביקורת על אף אחת, כי אני מכלילה את עצמי בהגדרה הזאת), אז למה שלמטפלת, שאין לה שום קירבה לילד, כן תיהיה המוטיבציה שאין לאמא? לכן אני בעד משפחתון אם כמה סייגים: שיהיו לפחות 2 מטפלות. האינטרקציה עם עוד אדם מבוגר, בזמן שמטפלים בתינוק- עושה הבדל עצום. כל אדם ישאף להצליח יותר בעבודתו- אם יש לו קהל שמסוגל להעריך אותה. ובגלל כל מה שכתבתי למעלה. מה גם שיותר קל כששני אנשים מטפלים ב-6 ילדים, מאשר כשאדם אחד מטפל ב-3 ילדים. קשה למצוא משפחתונים או פעוטונים עם 2 מטפלות ופחות מ-6 ילדים, אבל יותר מ-3 תינוקות על כל מטפל- זה יותר מדי לדעתי (לפני גיל שנה). ואיפה אפשר למצוא גן כזה עם יחס של לא יותר מאחד על שלוש? בגנים ומשפחתונים חדשים!. כשפותחים גן חדש, לוקח גם שנה למלא את המכסה, ובינתיים התינוק שלכם כבר גדל עם יחס מטפלות/תינוקות הגיוני, וכבר נקלט, ויהיה לו הרבה יותר קל כשהמכסה יתמלא. נכון שמפסידים כאן את ה"ניסיון"- אבל אני לא רואה בזה שום יתרון. מנסיון, בתור מטפלת לשעבר, במקצוע הזה משקיעים הכי הרבה בילד הראשון. לפני שיש ניסיון, ועוד יותר אם למטפלת אין עדיין ילדים. אז נקשרים יותר חזק, ויותר הכפתיים, ואם הזמן השחיקה מאד גדולה. בשביל מי שטיפלה כבר ב40 ילדים, כל ילד נוסף הוא עוד ילד, ואילו למי שאין הרבה נסיון- כל ילד הוא עולם ומלואו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|